משרדנו עוסק בדיני עבודה, ובין-היתר מייצג בתביעות להכרה ביחסי עובד ומעביד לעובדים שעבדו כפרילנסרים כנגד חשבוניות או קבלות.

ניתן לקבוע עם עו"ד ממשרדנו פגישת ייעוץ ראשונה בלא תשלום.

התקשר עכשיו 03.6091103 וקבע פגישת ייעוץ ראשונה בלא תשלום.

להלן דוגמא לתביעה בנושא יחסי עובד ומעביד:

___________________

 

 

בבית-הדין האזורי לעבודה
בתל-אביב - יפו
 
 
בעניין:
 
התובע: א. א. (ת"ז 123456789)
באמצעות ב"כ עו"ד אורי שאבי (מ"ר 34831) 
ועו"ד יפעת בלייך ועו"ד דקלה עתיר
ממרכז עזריאלי, המגדל המשולש, קומה 28
דרך מנחם בגין 132, תל-אביב 67011
טל' 03-6961402; פקס' 03-6096269
 
  -נגד -
 
הנתבעת: חברת ג. ג. (ח"פ 987654321)
מתל-אביב
 
 
מהות התביעה: כספית, הכרה ביחסי עובד-מעביד, פיצויי-פיטורים וזכויות סוציאליות נלוות
סכום התביעה: 132,360 ₪
 
 
כתב-תביעה
 
רקע כללי
 
1. הנתבעת (להלן, גם: "החברה") היא חברה פרטית העוסקת בפיתוח מערכות.
2. התובע עבד בשירות הנתבעת למעלה משנתיים וחצי, בתפקיד מנהל פיתוח והתאמה (chief system engineer), מחודש אוקטובר 2007 ועד לפיטוריו בחודש יוני 2010.
3. במשך כל תקופת העסקתו עבד התובע לשביעות רצונם המלאה של מנהליו, תוך שיתוף פעולה עם עמיתיו ועובדיו, מתן שירות נאמן ללקוחות וספקים ומבלי שנשמעה ולו טרונייה אחת כלפי תיפקודו של התובע במקום העבודה.
4. התובע עבד במשרה מלאה ואף יותר, התייצב יום יום במשרדי החברה ברחובות ואף עבד פרקי זמן, מעת לעת, באתר החברה בעיר ערד, שם נמצא אב-הטיפוס של המערכת שפיתח עבור החברה.
5. כאשר התקבל התובע לעבודה בנתבעת מנתה הנתבעת עובדים בודדים. לאחר הצטרפותו של התובע הלכה והתפתחה הנתבעת, תוך קליטת עובדים רבים לשורותיה, לרבות תחת ניהולו של התובע ומנתה עד כ-40 עובדים. התובע היווה ציר מרכזי של עובדי הפיתוח בחברה והצוות שבניהולו שקד ימים כלילות על פיתוח המערכת הסולארית, שהיא גולת הכותרת של עסקי החברה.
6. מטעמים השמורים עם הנתבעת, שולם שכרו של התובע כנגד חשבוניות-מס והתובע התבקש לנהל תיק "עוסק מורשה" ברשויות המס ואף פתח תיק עוסק-מורשה לצורך כך. אולם, התובע יטען להלן כי בינו לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד לכל דבר ועניין.
הסכם העבודה על-פיו הועסק התובע על-ידי הנתבעת ואסופת החשבוניות שהגיש התובע לנתבעת בגין שכרו החודשי - מצ"ב, בהתאמה, כנספחים א'-ב'
7. שכרו החודשי ההתחלתי של התובע עמד על סך של 24,000 ₪ (ללא מע"מ) וזאת באופן המשקף את נסיונו, יכולותיו והשכלתו של התובע. לאחר כשנת עבודה, ולאחר שהתקבלו לעבודה עובדים נוספים שהיו כפופים לניהולו של התובע, הועלה שכרו החודשי של התובע, בהדרגה, והועמד על סך של 35,000 ₪ לחודש.
8. בחודש דצמבר 2009 קיבל התובע שיחת טלפון מפתיעה מסמנכ"ל הפיתוח של הנתבעת. בשיחת טלפון זו הודיע המנהל לתובע כי עקב קיצוצים שהחברה עורכת בכוח-האדם - החברה נאלצת לפטר אותו. מעט לאחר מכן נמסר לתובע מכתב פיטורין.
מכתב הפיטורים שנמסר לתובע בחודש ינואר 2010 - מצ"ב כנספח ג'
9. בראשית חודש פברואר 2010 התבקש התובע להמשיך ולעבוד עבור הנתבעת ואולם, נוכח הקשיים הכספיים אליהם נקלעה, התבקש התובע לעבוד במשרה חלקית ובשכר מופחת. התובע הסכים והמשיך בעבודתו.
10. בחודש יוני 2010 פוטר התובע פעם נוספת, על-ידי סמנכ"ל הפיתוח והפעם באופן סופי. פיטוריו השניים של התובע היו מיידיים, בשיחת טלפון, וללא כל התראה או הודעה מוקדמת, וזאת, אף בניגוד לאמור בחוזה העבודה על-פיו הועסק התובע. 
 
הדין החל בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד
 
11. התובע ייטען בקצרה, כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים היוצרים מעמד המזכה במגוון זכויות שמקורן בחוק. מעמד זה לא נוצר, בעיקרו, בהסכמה בין הצדדים, אלא הוא נלמד ממסכת היחסים כפי שקויימו בפועל ועל-פי מבחנים אובייקטיביים שפותחו בהלכה הפסוקה של בית-הדין לעבודה. 
12. המבחן הרווח לעניין קביעת מעמדו של מבצע העבודה, הוא המבחן המעורב. מבחן זה מכיל בקרבו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים, כגון: כפיפות ואופן הפיקוח על ביצוע העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר, ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. בפסיקה נקבע, כי מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי לבחינת קיום יחסי עובד-מעביד [ראו, בין היתר: ע"ע 300021/98 טריינין נ' חריש פד"ע לז' 433; עב 6915/04 חנה דרורי נ' הטלוויזיה החינוכית לישראל (פורסם באתר "נבו")].
 
קיומם, בפועל, של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים
 
13. להלן חלק מהנימוקים מדוע יש לראות ביחסים שבין הנתבעת לבין התובע משום יחסי עובד-מעביד, אשר מזכים את התובע בזכויות המוקנות לו על-פי משפט העבודה בישראל:
א. התובע שימש כעובד אינטגרלי של הנתבעת
התובע שימש כעובד אינטגרלי של הנתבעת המשולב במערך הארגוני שלה; התובע היה חלק בלתי נפרד מפיתוח מוצר הדגל של הנתבעת ובלעדי התובע לא היתה מתקיימת פעילות החברה. 
התובע התייצב יום-יום לעבודה במשרדי הנתבעת ושם מילא את תפקידו.
התובע היה עובד ככל העובדים של הנתבעת, הוזמן לאירועים של החברה, קיבל מתנות לחגים וכיוצא-באלה.
התובע אף הוצג כעובד הנתבעת מול גורמים הן מחוץ לחברה והן מתוכה, לקוחות וספקים.
ב. התובע עבד תחת מרותה של הנתבעת
במסגרת עבודתו, התובע ביצע את הוראות הנתבעת, שקיבל מאת הממונים עליו. בעניין זה המרות היתה של הנתבעת כלפי התובע, ובוודאי שאין לומר שמדובר ביחסים בין קבלן-עצמאי חיצוני לבין לקוח, אלא ביחסי עובד-מעביד.
התובע נדרש לשעות עבודה מרובות ולעמידה ביעדי זמן ועבודה קפדניים, אשר הביאו אותו לעבודה "מסביב לשעון".
ג. התובע עשה שימוש בכלי-עבודה של הנתבעת לצורך ביצוע עבודתו
התובע עשה שימוש בציוד של הנתבעת, עבד מתוך משרדי הנתבעת (יחד עם כלל העובדים) ובין-היתר, קיבל בעמדתו קו טלפון ומחשב של הנתבעת, לצורך ביצוע עבודתו וזאת בנוסף לטלפון סלולרי (ללא הגבלת סכום השימוש).
ד. לנתבעת היתה פררוגטיבה לקבוע את שכרו של התובע שלא היה גבוה ביחס לעובדי החברה האחרים
שכרו של התובע נקבע על-ידי הנתבעת והוא התבקש למסור כנגדו חשבוניות-מס. התובע אף היה זכאי להחזר הוצאות נסיעה שהוציא מאת הנתבעת, במסגרת עבודתו.
זאת ועוד, שכרו של התובע נקבע על-ידי הנתבעת ולא כלל תמורה בגין זכויות סוציאליות נילוות וזאת בשונה מעובד אחר בחברה המקביל בתפקידו לתובע. לתובע ידוע כי במקביל אליו הועסק על-ידי הנתבעת עובד נוסף במעמד של "קבלן עצמאי", תוך שהוא משתכר 40,000 ₪ לחודש ובנוסף זוכה לחופשה שנתית, דמי מחלה וזכויות סוציאליות נוספות.
עוד יסופר, כי העובדים שהתקבלו לעבודה תחת פיקוחו של התובע, פיזיקאים במקצועם, הועסקו על-ידי החברה כשכירים והשתכרו כ-26,000 ₪ לחודש בתוספת זכויות סוציאליות מלאות. עובדים אלה היו זוטרים לתובע, בעלי נסיון פחות משל התובע ועבדו תחת ניהולו. בכל זאת, שיעור שכרם החודשי של עובדים אלה, בצירוף זכויות נילוות לא נפל משיעור שכרו של התובע עצמו.
ה. התובע לא ניהל "עסק עצמאי"
התובע עבד עבור הנתבעת בלבד ולא עבד עבור גורמים אחרים; התובע אף פתח תיק "עוסק מורשה" אך ורק לנוכח דרישת הנתבעת כי שכרו ישולם לו כנגד חשבוניות-מס, ומעולם לא מסר חשבונית-מס לגורם אחר מלבד הנתבעת. ניתן לראות בנקל כי חשבונית המס מספר 0001 הוצאה על-ידי התובע לנתבעת וכי קיים רצף של חשבוניות-מס בכל תקופת עבודתו עבור הנתבעת. 
ו. לתובע היתה תלות כלכלית בנתבעת
התובע עבד עבור הנתבעת באופן בלעדי ופרנסתו של התובע היתה תלויה באופן בלעדי בנתבעת. 
ז. חובת ביצוע העבודה באופן אישי
התובע נדרש לביצוע אישי ועצמאי של עבודתו ונאסר עליו להעביר עבודה לאחר מטעמו. זאת, צויין אף במפורש בחוזה העבודה על-פיו הועסק התובע. 
ח. משך התקופה שנמשכו יחסי העבודה בין הצדדים
אחד הנימוקים שהוכרו בפסיקה, לפיהם יש לראות ביחסים בין צדדים משום יחסי עובד-מעביד, הינו משך הזמן שנמשכו אותם יחסים. ככל שמדובר בפרק-זמן ארוך יותר, כך תטה הפסיקה להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד. אין-ספק שפרק-הזמן בעניינינו הינו פרק-זמן ארוך, המחזק את העובדה שמדובר ביחסי עובד-מעביד. התובע עבד עבור הנתבעת באופן קבוע למעלה משנתיים וחצי ולא ניתן לומר כי "שירותיו" נשכרו לצורך פרוייקט חד-פעמי וכדומה. 
 
הזכויות הנובעות מיחסי עובד-מעביד בין הצדדים
 
14. כפועל-יוצא מהתקיימות יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, זכאי התובע, איפוא, לזכויות הבאות:
א. תמורת הודעה מוקדמת
התובע זכאי לפיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת לפני פיטוריו, בשיעור שכר חודש ימים (לפי שכרו האחרון), בהתאם לוותק שצבר במקום העבודה, ובסך 12,000 ₪.
ב. פיצויי-פיטורים 
התובע זכאי לפיצויי-פיטורים, בגין תקופת עבודתו, כך: 
8.33% מסך השכר ששולם X 942,000 ₪= 78,468 ₪. 
ג. דמי-הבראה
התובע זכאי לתשלום דמי-הבראה בגין 2 שנות עבודתו האחרונות ובהתאם לוותק שלו במקום-העבודה, כך: 351 ₪ ליום X 12 ימים = 4,212 ₪.
ד. פדיון חופשה שנתית 
התובע זכאי לתשלום פדיון דמי-חופשה שנתית בגין תקופת עבודתו, בהתאם לוותק שלו במקום-העבודה, ובשיעור 4% מסך השכר ששולם לו (שווה ערך ל-14 ימים קלנדריים בשנה) X 942,000 ₪= 37,680 ₪.
 
 
סוף-דבר
לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, מתבקש בית-הדין הנכבד לזמן את הנתבעת לדין, ולחייבה לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה, בתוספת רבית והפרשי הצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה, ועד מועד התשלום, בפועל; וכן לחייבה בתשלום הוצאותיו של התובע ושכר-טרחת עורכי-דינו, בגין ניהולה של תביעה זו.
 
 
________________
   אורי שאבי, עו"ד
    בא-כוח התובע
 

התקשר עכשיו 03-6091103 לייעוץ ראשוני בלא תשלום עם עורך דין דיני עבודה.  תל-אביב, מרכז עזריאלי, הבניין המשולש, קומה 28.

 עורך דין לענייני עבודה בתל אביב | איך מגישים תביעה | מהעתונות | מפת האתר