מעסיק שלא שילם משכורת

מה עושים אם המעסיק לא משלם בזמן?

אין ספק שתשלום שכר עבודה זוהי הזכות הבסיסית הראשונה של כל עובד. איחור בתשלום משכורת זו הלנה שכר ועבירה על החוק. על-פי החוק, מעסיק חייב לשלם לעובד לפחות שכר מינימום בתעריפים הקבועים בחוק. אין עבודה ללא שכר. כמו-כן, המעסיק חייב לשלם את השכר המוסכם עד ל-10 בחודש העוקב, בצירוף תלוש שכר. הפרה של אחד מכללים אלה מהווה הפרת חוקים אזרחיים ופליליים. מעסיק שלא שילם משכורת לעובד, חשוף לתביעה ותשלום פיצוי כספי.

לא קיבלתי משכורת בעשירי לחודש – מה מגיע לי?

על-פי החוק, מעסיק שלא משלם שכר בזמן (או לא משלם אותו כלל), חייב לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר בסכומים גדולים מאוד. חשוב לומר כבר עתה, כי בתי-הדין לעבודה ממעטים מאוד בפסיקת פיצויי הלנת שכר. לכן, ברוב המקרים, אין פיצוי אמיתי ומשמעותי על שכר שלא שולם בזמן. הפיצוי שניתן בדרך-כלל אף לא מכסה את הזמן, טרחה ועלויות שכרוכות בניהול הליך משפטי.

כמובן שישנם מקרים חריגים שבהם שופט מסוים במקרה מסוים יחליט שיש נסיבות שמצדיקות פסיקת פיצויי הלנה משמעותיים, אך מדובר במקרים נדירים יחסית.

מתי נחשב להלנת שכר?

ככלל, שכר עבודה יש לשלם ב-1 לחודש לאחר חודש העבודה. לשון סעיף 9 לחוק הגנת השכר: "שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם". יחד עם זאת, בניגוד ללשון החוק, התפתחה פרקטיקה של תשלום שכר עבודה עד ה-10 לחודש העוקב. ככלל, רק מקרה של אי תשלום שכר עבודה לאחר ה-10 בחודש יצדיק פיצוי עבור הלנת שכר. 

כשהמעסיק לא משלם את שכר העובד בזמן, הוא חייב לשלם פיצויים על הלנת שכר. באופן כללי, שיעור הפיצויים הוא 5% עבור השבוע הראשון שלא שולם השכר, ו-10% נוספים על כל שבוע נוסף, עד לכדי 40% עבור כל חודש הלנה. לדוגמה: אם העובד זכאי לשכר של 10,000 ש"ח, פיצויי הלנת השכר על אי תשלום שכר זה לאחר 3 חודשים יהיו כ-12,000 ש"ח.

התפטרות עקב אי תשלום משכורת בזמן

אי תשלום משכורת או הלנת שכר זוהי סיבה ראשונה במעלה שמאפשרת לעובד לבחור באפשרות של התפטרות בדין מפוטר. כלומר, להתפטר תוך זכאות לפיצויי פיטורים מלאים ודמי אבטלה. במקרה כזה, חשוב לשלוח למעסיק מכתב התראה לפני ההתפטרות, ואם הבעיה לא נפתרת או חוזרת ונשנית, רשאי העובד להתפטר תוך זכאות מלאה לזכויות.

כמובן, שהעובד אינו חייב לממש את הזכות הזו, והוא רשאי לתבוע את שכרו ולהמשיך לעבוד.

תביעת מעסיק על הלנת שכר

הדרך העיקרית למיצוי זכויות של עובד, ובפרט תשלום משכורת – היא הגשת תביעה לבית-הדין לעבודה. לא ניתן להגיש תביעה על הלנת שכר לבית-המשפט לתביעות קטנות גם כאשר מדובר בתביעות קטנות מאוד. הסמכות היחידה היא לבית-הדין לעבודה.

כאשר מדובר בתביעה קטנה, של עובד שעבד תקופה קצרה ומשכורתו לא שולמה לו, בסכומים של כמה אלפי שקלים ואף יותר – כדאי להגיש את התביעה לבית-הדין לעבודה לבד וללא ייצוג של עורך-דין. עלויות ייצוג על-ידי עורך-דין לא יצדיקו ייצוג בתביעה קטנה. אם מדובר בתביעה גדולה של כמה עשרות אלפי שקלים, חשוב ליטול ייצוג של עורך-דין, ובכל מקרה להתייעץ עם עורך-דין לפני הגשת תביעת הלנת שכר.

הגשת תלונה למשרד העבודה

אפשרות נוספת העומדת בפני עובד שמשכורתו לא שולמה לו, היא הגשת תלונה למשרד העבודה. עיכוב בתשלום משכורת היא אחד העניינים שבסמכות משרד העבודה לחוקר. את התלונה ניתן להגיש דרך אתר האינטרנט של משרד העבודה. הגשת התלונה עשויה לפתור את הבעיה עבור העובד, מאחר שהמעסיק צפוי לחקירה וביקורת של משרד העבודה, ואם יתברר בחקירה זו שהוא אכן הלין את שכרו של העובד – הוא צפוי לקנס של אלפים ואף עשרות אלפי שקלים.

למעשה, ההליך במשרד העבודה אינו פותר באופן ישיר את אי תשלום השכר של העובד. אך עצם הסיכון שעומד בפני המעסיק עשוי לגרום לו לקחת את עצמו בידיים, על-מנת להימנע מקנס משמעותי, ולמהר ולשלם את השכר לעובד.